|
גביית חובות בינלאומיים (בחו"ל)
מיום הקמתו המשרד עוסק בגביית חובות בחו"ל והנו בעל ניסיון רב בתחום זה.
בנוסף לגביית חובות בינלאמיים באפשרות המשרד לספק מידע לגבי הימצאותם-SKIPTRACING ומצבם הכלכלי-CREDIT REPORTS של חייבים שונים מסביב לעולם.
משרדינו חבר באיגוד גביית החובות הבינלאומי LIC-league International for Creditors אשר ממוקם בשוויץ וחברים בו משרדים העוסקים בגביית חובות ברוב מדינות העולם. האגוד מקבל כחברים אך ורק מספר מצומצם של משרדי גבייה אשר נדרשים להוכיח ניסיון רב בתחום הגבייה, אמינות מקצועית וחסינות כלכלית. דבר זה מאפשר למשרדינו גביית חובות בכמעט כל מדינה בחו"ל ע"י משרד מקומי מוכר אשר בקיא בדין והנוהג של המדינה הספציפית.
http://new.lic-international.com/
גביית חובות ברשות הפלסטינית
למשרדינו ניסיון רב בגביית חובות באזור הרשות הפלסטינית.
עקב הבעייתיות שבגביית חובות ב"שטחים" נחוצה הבנה מקצועית ספציפית לנושא זה.
משרדינו עובד יד ביד עם משרדי עורכי דין וחוקרים בתחומי הרשות הפלסטינאית.
מאמרים
מאמרים בנושא גביית חובות בינלאומיים:
ארה"ב והעיר ניו יורק:
החוק בעיר ניו יורק אוסר באופן מוחלט על הטרדת חייבים ע"י גובים. גובה אשר ברצונו לגבות חוב מתושבי העיר ניו יורק חייב להיות מוסמך ובעל רישיון ממשרד הצרכנות של העיר ((DEPARTMENT OF CONSUMER AFFAIRS-DCA.
כל גובה חייב לעמוד בתקנות ההתנהגות של חוק הצרכנות (CONSUMER PROTECTION LAW)של העיר וכללי המשרד לצרכנות. אם לא יעמוד הגובה בתקנות אלו ישלל או יוקפא רשיונו.
חוקי הגביה בעיר ניו יורק נחשבים מהנוקשים ביותר בארה"ב. חוקים אלה חלים על כלל הגובים, כולל גובים אשר מועסקים כעובדי החברה הנושה.
גבייה אשר מפרה את כללי החוק ע"י גופים לא מיומנים עלולה לפגוע ביכולת הגביה של הנושה ואף לסבכו מעבר לכך.. לכן כמשרד עורכי דין העוסק בגביית חובות בינלאומיים אנו אך ורק משתפים פעולה עם משרדי גבייה או משרדי עו"ד מוכרים אשר מפוקחים ע"י הרשויות.
http://www.lawforums.co.il/objDoc.asp?PID=1796&OID=13655&DivID=1
סין:
גביית חובות חו"ל- בסין
גביית חובות בחו"ל - סין
סוגיית ה-Gua Kao
רבים הם היצואנים והיבואנים המנסים להיכנס לשוק המתפתח הגדול בעולם כיום-סין. בשוק זה טמון פוטנציאל רב והשכר בגין כניסה לשוק זה יכול להיות עצום. יד ביד עם פוטנציאל זה טמונות בשוק זה גם בעיות גלויות ונסתרות רבות וקיימים בו סיכונים לא קטנים. אחת הבעיות העיקריות והקשות ביותר, אך מהפחות ידועות, בה עלול להיתקל כל אחד אשר לו קשרי מסחר עם שוק ענק זה הנה הסדר ה—"Gua Kao". פירושו המילולי של ביטוי זה הנו להיתלות ולהתקרב. מושג זה הנו בעייתי מכיוון שההסדר אותו הוא מתאר הנו ייחודי לסין. מדובר למעשה בסוג של "קומבינה" אשר נוצרה כתוצאה מן הניסיון לשלב בין אידיאולוגיית השלטון הקומוניסטי הקלאסי ובין התפיסה ה"חצי קפיטליסטית" השולטת בסין כיום. על פי תפיסה זו יש לשלב את התפיסה הקומוניסטית הקלאסית, המתנגדת לכל סוג של בעלות פרטית, ביחד עם מתן אפשרות ואפילו תמריץ ליזמות חופשית, על מנת לקדם את אינטרס המדינה. לא נוכל להיכנס במסגרת מאמר זה לפרטי הסתירה בנאמר לעיל, אך כמובן ששתי תפיסות אידאולוגיות אלה סותרות זו את זו וקשה ליישב ביניהן. אי לכך, במטרה לגשר כלפי חוץ בין הגישות, נזקקת הכלכלה הסינית "להסדרים" שונים ומשונים אשר גורמים לא אחת לבלבול רב בקרב זרים.
מכיוון שהשלטון הסיני עדיין רואה עצמו כקומוניסטי ומטעמי מדיניות זו אינו מאפשר הקמת עסק תחת רישיון/מעמד של "עוסק מורשה" או ""sole proprietor, לפי הכללים המערביים הבסיסיים, ומכיוון, שמאידך, רבות מהחברות הרשומות או registered companies" " המוקמות כחוק בסין אינן רווחיות, מאפשרת הממשלה ליזמים או לישויות עסקיות, אשר לחלק ניכר מהם אין כלל רישיון או מעמד רשום, לרכוש את שמן של החברות הרשומות כדין בסין, כסוג של " כיסוי", וזאת כאשר למעשה בין הראשונות לבין האחרונות אין דבר או חצי דבר. אותן ישויות עסקיות נהנות, מתוצאה מהסדר זה, מחזות כלכלית מוכרת, רשמית ויציבה, לכאורה. הבעיה הנה כמובן בכך שהסוחר הזר הבא במגע עם אותן ישויות אינו יודע כי אין כל קשר בין הגורם הישיר עימו הוא בא במגע לבין החברה האמיתית-הרשומה שהגורם הישיר נושא את שמה בעת יצירת ההתקשרות. לראשונה הוא נהיה מודע לבעייתיות זו, בדרך כלל, רק במקרה של סכסוך כלשהו בינו לבין הישות הסינית, מועד שהנו כמובן מאוחר מדי.
הסיבה להסכמת החברה הרשומה להסדר המתואר לעיל היא כלכלית גרידא וזאת מכיוון שהיא מקבלת תשלום בגין כל ישות עסקית אשר מקנה לעצמה את שמה, ותשלומים אלה הנם לעיתים ההכנסה היחידה של החברה הרשומה. כך נוצר מצב שבו ישנן חברות אשר תחתן פועלות עשרות ישויות עסקיות וכל הכנסתן של חברות אלו הנה כתוצאה מהענקת שמן ומעמדן ליזמים ולישויות הללו.
הבעיה מתגלעת כאשר הישות הסינית אינה עומדת בהתחייבויותיה הכספיות. במצב כזה החברה הרשומה, אשר בשמה השתמשה הישות הסינית הבעייתית, ואשר כמובן אינה מעוניינת בנשיאה בחובות של אותה ישות, מתכחשת לחוב. למרות שמבחינה חוקית מובהקת טענותיה לא יעמדו לה בסופו של דבר, הרי שהיא תעשה, בדרך כלל, הכול כדי להימנע מתשלום. במקרים רבים, עקב יכולתה של החברה להשתמש בהליך המשפטי לשם משיכת זמן, ייאלץ הנושה, מתוך ייאוש, לראות את החוב כאבוד או במקרה הטוב יותר, לקבל תמורה קטנה בהרבה מזו המגיעה לו.
לאור הנאמר לעיל, כל סוחר המבקש לפתוח ערוצי מסחר מול סין יעשה בחוכמה אם יבדוק ביתר יסודיות, טרם ההתקשרות, מיהם הגורמים העומדים מאחורי הגורם אשר מולו הוא פועל.
בריטניה:
גביית חובות בינלאומיים-בריטניה
הבעיה העיקרית העומדת בפני הנושה הישראלי בבואו לבצע הכרה ואכיפה של פסקי דין בבריטניה אשר ניתנו בישראל הנה העדר כל הסכם דו צדדי בנושא בין שתי המדינות.
קטגוריות אכיפת פס"ד זרים בבריטניה
נושים זרים הבאים לבית משפט בריטי לאכוף פס"ד שניתן מחוץ לבריטניה נחלקים לשלוש קטגוריות הנבדלות זו מזו, בין השאר, בדרגת קושי האכיפה. שלושת הקטגוריות הן:
א) המדינות החברות באיחוד האירופי - הדרך הקלה ביותר לאכיפת פס"ד זר.
ב) המדינות החברות בחבר העמים הבריטי (כגון הודו, קנדה, אוסטרליה) ומדינות להם הסכמים דו צדדים עם בריטניה - הדרך בעלת דרגת קושי בינונית לאכיפת פס"ד זר
ג) מדינות שלהן אין כל הסכם עם בריטניה (כישראל) - הדרך הקשה והארוכה ביותר לאכיפת פס"ד זר.
מכיוון שמאמר זה יעסוק אך ורק ביכולתו של הנושה הישראלי לאכוף פס"ד ישראלים בבריטניה, נדלג על תיאור הפרוצדורה הנדרשת לאכיפת פסקי דין עבור תושבי מדינות מקטגוריות א' וב' לעיל.
אכיפת פס"ד ישראלי בבריטניה
האפשרות העדיפה לאכיפת פס"ד ישראלי בבריטניה (במקרה בו הנתבע אינו מתגונן) הנה דרך פרוצדורה הנקראת הנקראSUMMARY JUDGMENT שהיא שילוב בין פס"ד הצהרתי לפס"ד הניתן בסדר דין מקוצר אך אפילו בפרוצדורה זו הליך יחסית מסורבל וארוך.
כדי לאכוף פס"ד ישראלי בבית משפט הבריטי (דרך SUMMARY JUDGMENT) נאלץ הנושה להוכיח לבית משפט הבריטי כי לבית המשפט הישראלי הייתה הסמכות המקומית להחליט בתובענה, וזאת בהתאם לחוקי הסמכות האנגלים, הנובעים מכללי המשפט הפרטי-הבינלאומי, והמפורטים( במצטבר) להלן:
א) הנתבע היה תושב (במקרה של חברה-היה לה פעילות עסקית) בישראל;
ב) הנתבע בדרך כלשהיא הסכים לסמכות בית המשפט בישראל;
ג) פסה"ד הישראלי הנו סופי (חלוט) וללא אפשרות ערעור;
ד) בקשת האכיפה הנה של פס"ד שנקבע בו סכום כסף;
ה) הנתבע קיבל זימון לדיון בתיק מושא פסה"ד;
ו) פסה"ד לא נפסק כתוצאה מתרמית ואינו מנוגד לתקנת הציבור הבריטית.
כפי שכבר נאמר, אכיפת פסקי דין שניתנו במסגרת קטגוריות א' (אכיפה במדינות האיחוד האירופי) וב' (אכיפה של פס"ד ממדינות בחבר העמים הבריטי) המוזכרות לעיל, הנה קלה בהרבה ולמעשה למעט פסקי דין אשר הושגו במרמה וכאלה הנוגדים את תקנת הציבור הבריטית, נושים הבאים לאכוף פסקי דין אלה אינם נדרשים להוכיח דבר מהדרישות אשר הנושה הישראלי חייב לעמוד בהם והמוזכרות לעיל.
לסיום, בדומה למדינות אחרות אשר עסקנו בהם במאמרים קודמים שנכתבו בנושא אכיפת פס"ד בחו"ל ע"י נושים ישראלים, נראה כי החקיקה הבריטית מאפשרת לנושה שבידו פס"ד מבימ"ש במדינות שעמן יש לבריטניה הסכמים (כמפורט לעיל), לגבות את כספו בקלות יחסית.
לעומת זאת, נושים ממדינות אשר אינן חתומות על הסכמים מול בריטניה, נאלצים לפעול בקושי מסוים ולעמוד בדרישות שפורטו לעיל, דבר אשר כרוך בבזבוז זמן רב ועלויות כספיות לא מעטות)על מנת לגבות את כספם מן החייב.
יש לקוות כי הרשויות המוסמכות בישראל יחתרו לצרף את ישראל למסגרתו של הסכם כלשהוא מול בריטניה, על מנת להקל גם על נושים ישראלים לגבות את חובם בבריטניה.
ארה"ב:
גביית חובות בינלאומיים- כללי ההתיישנות בארצות הברית-Statute of Limitation (SOL)
אחת הבעיות העיקריות בה נתקל נושה הבא לגבות את חובו במדינה זרה הנה חוסר היכרות עם כללי ההתיישנות הרלוונטים במדינה הספציפית. הכרת כללי ההתיישנות הנה קריטית מכיוון שהיא מאפשרת לנושה לבחון את משך הזמן אשר עליו להקציב לניסיון גבייה טרום משפטי, דבר אשר כמובן, אם יצלח, יחסוך כסף רב, וזמן, אך מצד שני עליו כמובן להימנע מאיון יכולתו להגיש תביעה עקב חלוף תקופת ההתיישנות. בארה"ב בעיה זאת גדולה ומורכבת פי כמה וכמה עקב כללי ההתיישנות השונים של כל אחת מ-50 המדינות, כשלצידם גם קיימים כללי ההתיישנות הפדראליים.
כללי ההתיישנות האזרחיים המדינתיים החלים על גביית חובות בארה"ב מחולקים ל-4 קטגוריות:
- חובות שמקורם בחוזה בע"פ-Oral Contract
- חובות שמקורם בחוזה שבכתב-Written Contract
- חובות שמקורם בשטר חוב-Promissory Note
- חובות אשר מתחדשים-Open Ended
יש להדגיש כי כללי ההתיישנות דלעיל לא חלים על סוגים מסויימים-מיוחדים של חובות, כגון חובות שמקורם במיסוי, בהלוואות פדראליות לסטודנטים, בקנסות משפטיים, בחובת תשלום מזונות וכו'...
אירופה:
הקלה בהליך גביית חובות פנים אירופאים
לאחרונה העבירו הפרלמנט והנציבות האירופית בבריסל את תקנה 1896/2006 אשר מטרתה להנהיג סדר תשלומי חובות אחיד EUROPEAN ORDER FOR PAYMENT (EOP) במדינות האיחוד.
התקנה שמה לעצמה יעד להקל על גביית חובות אשר אין עליהן מחלוקת בין המדינות החברות באיחוד.
התקנה תיכנס לתוקף ב-12 לדצמבר 2008 וכבר כיום מתכננים המחוקקים בבריסל צעד אחד קדימה- תקנה שמטרתה להקל גם על גביית חובות אשר יש עליהן מחלוקת ואשר נקראת EUROPEAN SMALL CLAIMS PROCEDURE ((ESCP.
הפרוצדורה כיום אינה מאפשרת לאכוף החלטות משפטיות באופן אוטומטי, דבר אשר גורם לנושים לבעיה אמיתית; לא רק שהם צריכים "לשחות במים" זרים אלא עליהם גם לשאת בהוצאות משפטיות גבוהות ובבזבוז זמן רב, דבר אשר הנו קריטי ביותר.
כאשר התקנה החדשה תיכנס לתוקף הפרוצדורה הנדרשת לגבות חוב בין מדינות האיחוד תהיה כמעט זהה לגבייה פנים מדינתית.
ככל שהתקנות יקובעו וייושמו כך יהיה זה קל יותר לאכוף החלטות שיפוטיות בין המדינות, כשהדרישות היחידות אשר התקנה החדשה דורשת לשם אכיפה הנן:
א. הסבר נסיבות החוב;
ב. פירוט סכום החוב (כולל פירוט הקרן, ריביות, קנסות וכו...);
ג. שמות החייבים והנושים וכתובתם;
ד. הסבר פרטני לגבי הנסיבות לגביה בין המדינות
בית המשפט אינו נדרש יותר לפתוח את התיק מחדש ולבדוק את אמיתות החוב ולמעשה התקנה מאפשרת לנושה לפעול כמעט באופן ישיר באמצעות מנגנון ההוצאה לפועל מבלי להידרש להגיש תביעות אכיפה פרטניות, דבר אשר גוזל זמן רב וכרוך בלא מעט הוצאות.
מבחינתנו הישראלים, יש לקוות כי האחראים במשרדים הרלוונטים יעשו מאמצים לצרף את ישראל תחת מטריית התקנה החדשה, דבר אשר יתרום רבות לגבייה מהירה ויעילה של חובות ברחבי אירופה.
|
|
|
